שלום לכולם!
בעמוד הזה נשתף את החדשות שלנו — אבל נעשה את זה מתוך נקודת רעייה של אנשי הצוות הספציפיים בפורמט הטור האישי. שחקנים, אמנים, מפיקים, מחזאים — כולם יקחו חלק בדבר.
היום איתכם אני, דאשה שמינה, הבמאית והאוצרת של התיאטרון. כרגע התיאטרון נמצא בשלב חשוב מאוד. אנחנו עובדים על ההפקה של ההצגה ״לא תהיה חתונה״. מה שמצחיק הוא שחיינו עם השם הזה כמה שנים, ועכשיו, כמה חודשים לפני הבכורה, חשבנו שאולי השם ישתנה.
אבל כך או כך, אנחנו עושים מחזה על פצצת האטום וסוף העולם המבוסס על הניסיון של היבאקושיה, "שורדי האור" בתרגום מילולי. ניצולי ההפצצות בהירושימה ובנגסאקי.
אנחנו צוחקים שיצא לנו מדריך "מה עושים אם נפלה עליך פצצת אטום". אבל, כמובן, זה ממש לא מצחיק. יש תחושה חריפה שמשהו נוראי ובלתי ניתן לתיקון עומד לקרות. זה כבר קורה על בסיס קבוע, אבל עכשיו אנחנו קרובים מתמיד. שעון "יום הדין" עומד כעת על 90 שניות. זה מעט מאוד.
כרגע אנחנו עושים מחקר מעמיק על סיפוריהם של הניצולים. רבים מהם מתעודים, אבל כדי להשיג אותם היינו צריכים לטוס ליפן. חשוב היה גם ליצור מרחב דיאלוג עם אלו שראו את הפיצוץ במו עיניהם או חוו את השלכותיו (ילדים, דור שני, היבאקושיה). המילה ״השלכות״ היא מילה חשובה מאוד שמשתלבת בהקשר של זמננו. כל מה שקורה הוא כך או אחרת ההשלכה של מה שהאנושות פעם לא הפנימה עד הסוף ונאלצת להיכנס למעגל.
במהלך הטיול יצרנו דרך אמנותית שסביבה חיברנו עלילה נאיבית על הכנות לחתונה וניתוח אמיתי של מה שקרה ב-6 וב-9 באוגוסט 1945 ואיך זה משפיע על העולם היום. ספוילר: לא טוב. 90 שניות.
המלחמה לא תיעלם מחיינו בקרוב, וזה אומר שהגיע הזמן להתבונן בהשלכות הכי נוראיות שלה.
זה מה שאנחנו עושים עכשיו, ואנחנו מזמינים אתכם לשיחה.
מה הפרספקטיבות של האנושות?
* מתוך השיר של פול ואלרי שהעניק את השם למאנגה ולסרטו של הייאו מיאזאקי "הרוח עולה"